חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

10 ימים במלטה

אז, חזרנו לפני כשבועיים ממלטה והיה מדהים!
היינו עשרה ימים – כן, אני יודעת שבדרך כלל אנשים נוסעים לשם לארבעה – חמישה, ובאמת זה טיפה הלחיץ שנשתעמם אך ממש לא, נהנינו מכל רגע ויכולנו להיות רגועים עם החופשה, מה שתרם להנאה. אפרט בהמשך.
המלצה ראשונה שלי, ולא רק ליעד זה, היא להתעניין באפשרות של Airbnb. יש אפשרויות מעולות שם, לפי הפילטרים שלכם – מה חשוב לכם ומה לא. אנחנו לקחנו דירות שקיבלו ציונים מדהימים ועדיין היו בטווח מחירים שווה לכל כיס (בין 200 ל 300 ₪ לדירה/חדר ללילה). הדירות היו סופר נקיות (כדאי לסנן זאת בפילטרים של החיפוש), מרווחות מאוד ומצטלמות היטב 😊. לגבי דירות במלטה – גילינו שיש למלטזים מודעות אירוח מאוד גבוהה, וככלל סבלניים מאוד, עוזרים בצורה משמעותית בטיפים, טלפונים שעשו עבורנו, והכל במאור פנים. Airbnb מאפשר להזמין חדר בתוך בית שגרים בו, וגם דירה שלמה המשמשת לשרותכם, ברמות שונות של אירוח.
אותי זה מעניין לפגוש אנשים מהתרבות אליה אני מגיעה לביקור, אז בשהות הראשונה לקחנו חדר בתוך בית של משפחה (אפשר יחידה נפרדת כמו "יחידת הורים" ואפשר יותר להתערבב, כל אחד לפי נטיית ליבו), ובשאר השהות לקחנו משהו יותר אינטימי לי ולבן זוגי (חדר בb&bשלקחנו דרך הוטלס קומביינד) ובהמשך דירה שהייתה כולה לרשותנו, כולל מטבח מאובזר, מכונת כביסה, מיטה מפנקת קינג סייז, סלון קטן, והכל נקי נקי. זה איפשר לנו ממש להרגיש איך זה לחיות במלטה בתור תושבים – כולל קניות בסופר והכנת ארוחות מהמצרכים המקומיים (ממש נדלקתי על סופר שגילינו ליד הבית ורציתי לייבא אותו (ואת המחירים שלו) לארץ… אמן!). בקיצור חוויה מסוג אחר ובעיניי מעניין מאוד.
מדגישה שאין לי שום דבר נגד מלונות, זה כייף מסוג אחר.
כמה נקודות בקשר למסעדות במלטה-
· המנות במלטה בכל המסעדות שהיינו הן מאוד מאוד נדיבות ובמחירים ממש טובים יחסית לארץ.
· שימו לב שלא מקובל לבקש מים מהברז, אם אתם מבקשים מים, זה יהיה בתשלום.
· המלטזים מאוד נינוחים בשירות שלהם במסעדות. הכל לאט וזה לא מתקתק. אז תהיו רגועים וסבלניים (ואל תחכו להיות ממש רעבים לפני שנכנסים למסעדה).
· מקובל להשאיר 10 אחוז טיפ, אנחנו אוהבים להשאיר 15 לפחות בכל מקום, אבל זה אנחנו.
בנוגע לתחבורה ציבורית –
קיבלנו מלא אזהרות שהתחבורה הציבורית לא טובה אבל לא הרגשנו את זה כל כך. התנהלנו בעיקר עם גוגל-מפס וגם קצת עם מוביט (לא תמיד יש התאמה ביניהם, שימו לב) על כל התחנות מסומן שם תחנה – זה עוזר להתמצא. כדאי להסתכל גם מתוך האוטובוס על שמות התחנות שעל המדרכה, כי השלט הדיגיטלי לא תמיד מתעדכן בזמן. בכל תחנה יש לוח זמנים של הקווים. בקווים עמוסים כדאי ליסוע לתחנת האיסוף הראשונה כדי להבטיח מקום ישיבה. ככלל, אנחנו ממליצים על תחבורה ציבורית. בגלל שהיינו יותר משבוע במלטה, קנינו את ה'חופשי שבועי' ב21 יורו לאדם, והוספנו כרטיסייה של 12 נסיעות (15 יורו) הכרטיסים תקפים גם במלטה וגם בגוזו, וכל "ניקוב" בכרטיסייה תקף לשעתיים תמימות (ואפשר לשלם על כמה אנשים באותה כרטיסייה)
בנוגע למוניות – השתמשנו פעם אחת בחברה שנקראת ecabs (המוניות השחורות), פשוט כי לא נדרשה הורדה של אפליקצייה או הזנת פרטי כרטיס אשראי כדי להזמין מונית.
****
המלצה נוספת בכלל לטיולים – עשו את החיפושים בארץ, לפחות בערך, של מה שמעניין אתכם, ותדפיסו לעצמכם טיפים, המלצות למסעדות, ימים מאורגנים בפוסטים וכו' – זה ממש עוזר.
**************************************************************************
אז מה עשינו במלטה?
בימים הראשונים היינו בעיירה בדרום – "מרסה סקאלה". זו עיירה שקטה ונעימה ששימשה בעבר עיירת דייגים (קרובה למרסה שלוק) אנחנו היינו בשבוע שהתקיים שם פסטיבל לזכר איזה קדוש ששומר על העיר אז היו הופעות רחוב של תזמורות ו/או זמרים בטיילת. הלכנו למסעדות לפי המלצות שקיבלנו מהמארחים, כולן טובות וחלקן מצויינות, לא ממש זוכרת את השמות חוץ מ לה פמילייה או טה פמילייה… דיס המלצה למסעדה בשם בוס-סטייק .. היה ממש ממש לא טעים והשירות היה די גרוע.
בימים שהיינו במרסה סקאלה לא נשארנו רק באזור, אלא נסענו לכל מיני יעדים. הלכנו ל'טיול שלושת הערים' (התניידנו בתחבורה ציבורית ואח"כ בסירות). תכלס, היינו רק בשתי ערים מתוך השלוש – אבל אל תגלו! סיימנו בתצפית יפה מעיר הבירה וולטה – שם גם טיילנו, יש נוף מרהיב לכיוון שלושת הערים – אחלה לתמונה פנורמית!
בוולטה הלכנו לMalta 5D – מומלץ מאוד! ניתן לחוות וללמוד על מלטה בחדר ממוזג וההפתעה – יש גם דיבוב בעברית….!! מה שעושה את זה מאוד מתאים גם למשפחות עם ילדים.
לא התרשמנו מהגינות של וולטה – גני בראקה העליונים הם לא יותר מפינת חמד קטנה, ועוד מקום שסומן כירוק על המפה התגלה כמו החצר האחורית שלנו.. לעומת הצחיחות שמסביב זה אולי ירוק, אבל לא לעיניים ישראליות.
בוולטה היינו במסעדה מאוד מאוד שווה בשם Palazzo Preca ברחוב strait street 54 (יש גם שם רחוב מלטזי, אבל אל תגזימו.. 😊). מעט תיירים ובעיקר מקומיים אוכלים שם. המסעדה זכתה בהרבה פרסים לאורך השנים. המנות היו נדיבות ומחירים מצחיקים בהשוואה לישראל – נהנינו מאוד מהאווירה, השירות והטעמים!
ביום למחרת היינו ממש עייפים, אז החלטנו לקחת את הזמן ולפרגן לעצמנו ללכת לפי החשקים שלנו באותם רגעים – חופש לא? לא חובה להתאמץ ו"להספיק". אז קמנו מאוחר, אכלנו ארוחת בוקר מפנקת מעשה ידיה של בעלת הבית שדאגה לנו בצורה אופטימלית, ישבנו איתה לפטפטת שהעשירה אותנו לגבי חיי התושבים במלטה, חוויות, צחוקים.. אח"כ שוב הלכנו לנוח, ואז קמנו והלכנו בהמלצת בעלת הבית לחוף במרסה סקאלה בשם "סיינט תומס ביי" – מומלץ ללכת עם משקפות ושנורקלים (אנחנו הבאנו מהארץ – אם לא הבאתם אז שווה לקנות במלטה). החופים נהדרים, המים צלולים וכשמכניסים את הראש מגלים עולם קסום. החוף לא חולי אלא סלעי (לא משונן), אמרו לנו שיש גם חלק חולי קטן בחוף – לא טרחנו לחפש.. בכל מקרה יש מקום להתרווח בו. יש שירותים לנשים ולגברים, וברזים חיצוניים למקלחת משותפת (ללא קירות). שימו לב שבמקלחות אסור להשתמש בסבון. מי המקלחת זורמים לים והסבון מזיק אקולוגית. ראיתי תיירים שכן השתמשו בסבון חרף האזהרות וממש נעצבתי.
מאוחר יותר הלכנו להסתובב בעיירה – ישבנו במקום שנקרא בוס-סטייק – לא מומלץ בכלל.. האוכל לא היה טעים בכלל בכל המנות שהזמנו (מנת פתיחה, 2 עיקריות על פי המלצת המקום, וסלט), והשירות היה מבאס.
את הימים הבאים בילינו באי גוזו. הזמנו דרך הוטלס קומביינד מקום במלון קטן בשיטת b&b בשם day dreem. נמצא בעיר שארה שבגוזו. המקום מ ה מ ם ! מאוד מאוד ממליצה! זהו מעין מלון בוטיק של זוג צעירים צרפתיים מקסימים ולבביים, עם מלא פינות חמד לישיבה ומנוחה מאוד נוחה 😊 חדרים נעימים ונקיים, ארוחות בוקר ממש שוות שבעלי המקום טורחים להכין כל בוקר – הכל מאוד טרי ומפנק. אם נשאר מזון מארוחת הבוקר כגון עוגות או מאפים אחרים, בעלי המלון מניחים במגשים לשימוש האורחים כרצונם בהמשך. חוץ מזה יש פירות במקרר לשימוש חופשי ושתייה חמה. בנוסף יש מקרר עם שתיה קרה שאפשר לקנות (במחירי סופר) בשיטה מבוססת אמון – אורח שלוקח משקה משאיר כסף בסלסלה, לוקח עודף וכו'. מקסים. למלונצ'יק יש גם שתי בריכות מעוצבות, כשאחת מהן משקיפה לים. יש כיסאות נוח מפנקים ומרופדים, שמשיות וחצר מטופחת בטוב טעם.
גוזו הוא האי היותר ירוק של מלטה, לא ירוק כמו יערות או הצפון הנהדר של ארצנו, אבל יותר מדרום מלטה.. לי זה הזכיר את הנוף שבשומרון בתוספת ים בכל מקום.
לגוזו מגיעים במעבורת. לא משלמים על הנסיעה במעבורת בהלוך, אלא רק בחזור- כמעט 5 אירו לאדם. אם עולים על המעבורת עם רכב, המחיר שונה.
בשארה שבגוזו יש שתי 'מערות נטיפים' קטנות שהתגלו בתוך בתים פרטיים במקרה כשבעלי הבתים ביקשו להרחיב את הבית או לחפור באר.. מעניין! אלו מערות קטנות אשר לא נמצאות בעומק גדול, מה שהופך אותן לנדירות במיוחד (כי זה מאט את היווצרות הנטיפים והזקיפים). אפשר ללכת לבקר ואח"כ לתרום כמה אירו לבעלי הבתים שהקדישו מזמנם (בין 5 ל7 אירו).
אחרי מערת הנטיפים (הספיקה לנו אחת), הלכנו לסיטדלה שבעיר ויקטוריה. קנינו כרטיס שכלל את "מרכז המבקרים" וחמישה מוזיאונים קטנים בתוך הסיטדלה. הכרטיס אינו כולל כניסה לכנסייה עצמה. היה נחמד בעיקר במוזיאון הטבע שם ראינו את בעלי החיים המקומיים (שחלקם נכחדו) לאורך השנים, ובמוזיאון הכלא שהוקם בכלא העתיק של גוזו, והעביר בנו צמרמורות.. שאר המוזיאונים היו פחות מעניינים לטעמנו. בקיצור, המלצה חלקית.
למחרת הפלגנו לאי קומינו ונחתנו בחוף הלגונה הכחולה. קיבלנו המלצה להגיע כמה שיותר מוקדם כי החוף ממש קטן ומאות (!) של תיירים פוקדים אותו. החוף באמת יפהפה, יש בו חלק חולי קטן (ושמענו שיש עוד חלק חולי שלא הגענו אליו) המים כרגיל במלטה צלולים מאוד, יש נוף מרהיב של חוף מפורץ בסלעים – ממש יפה. שמחנו שבאנו ממש מוקדם, כי כשהתקפלנו נשפכו לחוף מספר תיירים מטורף..
בהמשך היום נהנינו בבריכה של המלון הקטן שלנו, בשקט ובשלווה השמורים למקומות קטנים.
את ארבעת הימים הבאים בילינו בעיר סליימה. לקחנו דירה מרווחת דרך Airbnb, הנמצאת במיקום מאוד מרכזי (5 דקות מהטיילת והים, תחבורה ציבורית קרובה מאוד, פאבים, מסעדות..). סליימה והעיר השכנה לה סנט ג'וליאן הן ערים יותר הומות וצעירות ועם חיי לילה מפותחים. בערב הראשון ערכנו קניות שוות בסופר השכונתי, ואז הסתפקנו בטיול לאורך הטיילת וארוחה (ענקית..) באחת מהמסעדות היושבות על הטיילת. לאחר מכן היינו סחוטים ושמחנו להיזרק על המיטה המפנקת שחיכתה לנו..
למחרת הכנו מהמצרכים שקנינו ארוחת בוקר כייפית בדירה, ונחנו מרבית היום. בערב הלכנו לבר אירי בשם " דה לונג הול" לפי המלצה שקראנו פה ב"מלטה למטיילים" – תודה רבה למי שהמליצה, היה ממש ממש כייף. זהו בר גדול מעוצב בעץ מלא, מלא מקומות ישיבה שונים (כיסאות בר, כורסאות, כיסאות סביב שולחנות ועוד..). בכל ערב יש איזה זמר שמגיע ומבצע קאברים שונים, האוכלוסייה היא ברובה בוגרת ולא בני נוער. בעיניי – אחלה מקום!
למחרת שוב קמנו מאוחר, הכנו א. בוקר בעצלתיים, התארגנו והלכנו לכנסייה בשם "עליית מרים" בעיר מוסטה, בה מוצג טיל שהופל לתוך הכנסייה בזמן ששהו בה כמה מאות מתפללים, והטיל לא התפוצץ ולא פגע בנוכחים. סיפור נחמד. אח"כ ירדנו למקלט ששימש בזמן מלחמת העולם השנייה (בסמוך לכנסייה), סה"כ מקום מעניין בשביל משהו "על הדרך", לא הייתי הולכת במיוחד.

לחזור למשהו ספציפי?

חוויה במלטה מתחילה כאן

דילוג לתוכן